אמון הציבור לא נשבר ביום אחד. הוא נשחק בכל פעם שהקול שלנו נשאר ללא מענה.
אנשים מגיעים למפגשים, משתפים בניסיון שלהם, מציעים רעיונות ומשקיעים זמן ומחשבה. כשהמפגש מסתיים, נשארת שאלה פשוטה: מה יקרה עם הדברים שאמרו?
במאמר שפרסמה אליסנדה באייסטה בוקסו (Elisenda Ballesté Buxó), המובילה את הקואליציה הגלובלית לדמוקרטיה ב־International IDEA, היא מתארת פער שחזר בשיחות עם פעילים וארגונים ממקומות שונים בעולם: אנשים רוצים להיות מעורבים, אך לא תמיד מאמינים שהמוסדות יקשיבו להם ויפעלו בעקבות השתתפותם.
המאמר, שפורסם באתר פלטפורמת ארגוני הפיתוח הפורטוגליים, מביא תובנות מפורומים אזוריים שקיימה הקואליציה בניירובי, באסונסיון, בפראג ובסיאול. למרות ההבדלים בין המקומות, עלתה בהם דאגה משותפת: אנשים ממשיכים להתארגן, ליזום ולהשתתף, אבל מתקשים לראות כיצד המעורבות שלהם משפיעה על ההחלטות.
עצם ההזמנה להשתתף יוצרת ציפייה.
כשמבקשים מאנשים לשתף בניסיון שלהם ולחשוב על פתרונות, הם מצפים שיתייחסו ברצינות לתרומה שלהם. אם אינם מקבלים תשובה ולא יודעים מה נעשה עם הצעותיהם, האמון עלול להישחק.
הדיונים עסקו בין היתר בתהליכי שיתוף שמזמינים אנשים לדבר בלי לתת להם השפעה ממשית, בשחיתות, באלימות פוליטית ברשת ובפערים בגישה למידע. מתוך השיחות עולה צורך ברור: מוסדות ציבור צריכים להגיב, להסביר את החלטותיהם ולאפשר לציבור לבחון את פעולותיהם.
הקשר הזה דורש השקעה לאורך זמן, גם בשגרה שבין מערכות בחירות ומשברים.
ומה הקשר לאספות אזרחים?
עבורנו בדמוקרטיה 3.0, המאמר מחדד שאלה שחשוב לשאול כבר כשמתכננים אספה: מה יקרה אחרי שהמשתתפים יגישו את המלצותיהם?
באספת אזרחים, אנשים מקדישים זמן ללמידה, להקשבה ולגיבוש המלצות משותפות. כבר בתחילת הדרך חשוב להבהיר למי יוגשו ההמלצות, מי יבחן אותן, מתי תינתן תשובה ואיך יהיה אפשר לעקוב אחר הטיפול בהן.
לא כל המלצה חייבת להתקבל, אבל כל תהליך כזה מחייב התייחסות רצינית ומנומקת: מה אומץ, מה עדיין נבחן, ומה לא יתקדם ומדוע. כך המשתתפים יכולים להבין מה נעשה עם עבודתם והיכן הצליחו להשפיע.
זו אחת הסיבות שאנחנו פועלים לקדם תרבות מתמשכת של אספות אזרחים בישראל ולעגן אותן כחלק קבוע מתהליכי קבלת ההחלטות.
המטרה היא ליצור מסלול ברור שבאמצעותו הציבור יוכל להשתתף, לקבל מענה ולעקוב אחר ההמשך.
באייסטה בוקסו מסכמת זאת כך, בתרגום לעברית:״האתגר אינו רק לומר לאנשים שהדמוקרטיה חשובה. הוא להבטיח שלהשתתפות שלהם יש משמעות.״
אמון נבנה לאורך זמן, כשאנשים רואים שמקשיבים להם, מתייחסים להצעותיהם ומקיימים את ההתחייבויות שניתנו להם. ההזמנה לשיחה היא תחילת הדרך. מה שקורה אחריה הוא שקובע אם ירצו להצטרף גם בפעם הבאה.
