דוח מחקר על האימפקט של ועידת האקלים שהתקיימה בצרפת בשנת 2020

דוח המחקר שפורסם על ידי KNOCA ביוני 2025 הוזמן במקור על ידי הקרן האירופית לאקלים European Climate Foundation כדי להבין את ההשפעה ארוכת הטווח של ועידת האזרחים הצרפתית למען האקלים על מדיניות הממשל. הדוח מציע ניתוח עצמאי של גורל ההמלצות שהגישה הוועידה, 5 שנים מעת סיומה. הממצאים רלוונטיים לכל מי שמתעניין בהשפעה של אספות האקלים, על מדיניות הממשלה ובפרט של האספה הצרפתית שהיתה מקור לעניין ומחלוקת. הממצאים והתובנות העיקריות שמעלה המחקר:

• נדרשו 5 שנים כדי לתפוס את מלוא רוחב ההשפעה של האספה שזו תובנה קריטית לאור האכזבה והביקורת לה זכתה האספה בטווח הקצר.

• בהיבט קבלה ויישום של המלצות האספה, מתוך 147 המלצות, כ 70% מההמלצות התקבלו ברמה כזו או אחרת, כמפורט להלן:

20% יושמו במלואן או אף הורחבו או תוך הקדמת לוחות הזמנים

דוגמה להמלצה שיושמה בהרחבה: ההמלצה המקורית של האספה דרשה לספק מנה צמחונית יומית בכל מערכות ההסעדה הציבוריות (כולל מערכות עם תפריט יחיד). הממשלה לא רק אימצה זאת אלא גם הרחיבה את ההסדר עם פיילוטים, פירוט חובות לפי סוגי מוסדות, ולוחות זמנים מחייבים מוקדמים יותר.

דוגמה נוספת: אריזות מתכלות מבוססות ביולוגית – ההמלצה המקורית הייתה לפתח אריזות קומפוסטביליות. הממשלה אימצה אסטרטגיה רחבה יותר לפיתוח ויישום של אריזות ביולוגיות מתכלות בקנה מידה גדול.

51% יושמו באופן חלקי או שיושמו באופן אחר

36% מההמלצות אומצו על ידי הממשלה, אך זו צמצמה את היקפן – אם בהגבלת תחולה (פחות מסלולים או פחות פרויקטים), אם בהפחתת מימון, ואם בשינוי לוחות זמנים. זהו דפוס מובהק של יישום חלקי ולא מלא, שממחיש את תופעת ה־“Cherry-picking” שבה הרשויות בוחרות ליישם רק את מה שנוח או אפשרי מבחינה פוליטית וכלכלית. דוגמאות לכך הן:

ההמלצה לביטול טיסות פנים – ההמלצה המקורית הייתה להפסיק עד 2025 טיסות פנים במסלולים שבהם קיימת חלופה ירוקה (כמו רכבת) עד 4 שעות נסיעה. בפועל, הממשלה צמצמה את ההמלצה ל־2 שעות בלבד. לפי ניתוח של Le Monde, כ־2.5% מהטיסות הפנימיות בוטלו – פחות מהציפיות.

דוגמה נוספת, המלצה על איסור על בניית שדות תעופה חדשים והרחבת קיימים – ההמלצה יושמה באופן מוגבל בלבד. הממשלה השאירה פרצות בחוק שאפשרו לרוב הפרויקטים הקיימים להמשיך, ולכן ההשפעה הייתה מצומצמת מאוד.

עבור 15% מההמלצות נקטה הממשלה באמצעי חלופי להשגת אותו היעד. לדוגמה, האזרחים המליצו שהתשתית לאספקת חשמל תהיה זמינה לספינות בנמלים. הממשלה בחרה במקום זאת בהורדת תעריפי החשמל.

דוגמה נוספת: המלצה שעסקה בחקלאות ירוקה קראה להציב יעד שבו 50% מהחוות יצטרכו לעמוד בכללים סביבתיים מחמירים יותר, בעוד שהממשלה בחרה במקום זאת לתמרץ באופן פיננסי את החקלאים להשקיע במערכות חקלאיות ידידותיות לסביבה ולהתאים את הכשרת החקלאים בהתאם.

22% נדחו או נזנחו

ביניהן המלצות שהממשלה טענה כי הן מיותרות כי קיימים כבר צעדים אחרים שמטפלים בנושא, למשל, ההמלצה לחייב סימון מזון מעובד עם מידע על רמת העיבוד, פליטות גזי חממה ותוספים. הממשלה טענה שהנושא כבר מכוסה בתקנות האיחוד ובחוק האקלים; או בגין אי־ישימות משפטית, למשל ההמלצה להחליף את מס איסוף האשפה הביתית במנגנון שמעודד התנהגות אקולוגית אשר הוגדרה כבלתי חוקתית; או בשל אי־התאמה לחוקי האיחוד האירופי – לדוגמה, ההמלצה לעודד הובלה קצרה באמצעות שינויי מע"מ.

כמו כן חלק מההמלצות נדחו בטענה שאינן נוגעות ישירות לשינויי אקלים אף שהן תורמות לסביבה, למשל המלצה שעסקה בצמצום שימוש בחומרי הדברה בחקלאות.

2% היו כבר קיימות

5% דרשו רמת משילות גבוהה יותר (בינלאומית או של האיחוד האירופי)

• הממשלה הצרפתית נטתה ליישם המלצות של האספה אשר מבוססות על תמריצים (הכותבים קוראים לגישה הזו: גישת שוק) יותר מאשר על המלצות על תקנות (רגולציה וסנקציות), וגם נטתה לשנות המלצות לתקנות כדי ליישמן באמצעות תמריצים. זהו ממצא בולט ומתכתב עם מחקרים המראים כי לאספות אקלים יש נטיה לפתרונות רגולטוריים יותר מאשר לממשלות.

• ככל שההמלצות היו מפורטות וקונקרטיות יותר, כך הן אומצו בסבירות גבוהה יותר.

• שיעור הקבלה והיישום של המלצות מתחומים שונים היתה שונה, כאשר תחומים שקרובים יותר לחיי היומיום של אזרחים (צריכה, תחבורה, דיור) היה גבוה יותר מאשר המלצות שעסקו בהיבטים חוקתיים (כמו המלצות על הוספת סעיף בחוקה שעוסק בשמירת הסביבה או הגדרת הפרות סביבתיות כפשע אקלימי עם סנקציות).

• ממצא מרתק עליו מצביע הדוח הוא אותן המלצות של האספה שיושמו ברמה כל שהיא אשר היו מחדשות, במובן שהן לא הופיעו באף אחד מהדוחות שהזינו את הדיון באספה (אם דוחות של ממשלה ואם מצד ארגוני חברה אזרחית). דוגמאות לכך כוללות את האיסור החלקי על רכבים המפיקים את כמות גזי החממה הגדולה ביותר במרכזי ערים; הגנה על שטחים טבעיים, שטחי חקלאות פרי-עירוניים ויערות פרי-עירוניים; ומימון שיפוץ דיור בערים קטנות; כאשר פיתוח אריזות ביולוגיות קומפוסטיביות ויישום דרגות פחמן למוצרים ושירותי צריכה הן שתי דוגמאות שבהן הממשלה אימצה אסטרטגיות יישום נרחבות אף יותר מאשר ההמלצות המקוריות.

לסיכום, מצביעים החוקרים על השפעת האספה, מעבר לכ 70% יישום של המלצותיה (ברמה כלשהי), באימוץ העקרונות ורוח ההמלצות ובהצבת נושאים חדשים על סדר היום הציבורי והפוליטי וכן השפעתה בתרומה להעלאת פרופיל הפעולה האקלימית בצרפת.

לציטוט:

Alina Averchenkova, Arnaud Koehl and Graham Smith (June 2025).Policy Impact of the French Citizens’ Convention for the Climate: Untangling the Fate of the Citizens’ Recommendations

קישור לדוח המחקר

.

מתוך דוח KNOCA