שלוש אספות אזרחים חדשות לפני תום כהונתו של מקרון
ניתן לומר שצרפת ממש התאהבה באספות אזרחים, וטוב שכך. בשנים האחרונות, כאשר סוגיה פוליטית נראית תקועה, מורכבת או רגישה במיוחד, נבחרים בהגרלה אנשים מן השורה ומקבלים זמן ללמוד, להקשיב ולגבש יחד המלצות.
כך דנו 150 אנשים במדיניות האקלים, 184 בסוגיית סוף החיים ו־133 בסדר היום של ילדים ובני נוער.
כעת, חודשים ספורים לפני הבחירות לנשיאות בשנת 2027, יוצאים לדרך שלושה תהליכים נוספים: בליל ידונו בעתיד הדמוקרטיה בפריז יתמודדו עם השאלות החברתיות והפוליטיות הגדולות של צרפת אספה שלישית תעסוק בנושא שרבים מעדיפים להשאיר למומחים, הכסף של המדינה.
איזו דמוקרטיה אנחנו רוצים?
ב־12 בספטמבר נפתחה בעיר ליל אספת אזרחים העוסקת בעתיד הדמוקרטיה בצרפת. השאלה שמובילה אותה רחבה ושאפתנית: איזו דמוקרטיה אנחנו רוצים?
באספה משתתפים 50 אזרחיות ואזרחים שנבחרו בהגרלה דמוקרטית, סורטיציה. לצדם יושבים 11 חברי פרלמנט וכ־15 עד 20 נציגים של ארגוני החברה האזרחית. במשך ארבעה סופי שבוע, מספטמבר ועד דצמבר, הם ידונו באופן שבו מתקבלות החלטות ציבוריות, באיזון בין רשויות השלטון ובעתיד הייצוג הפוליטי.
זהו חידוש גם בצרפת. באספות קודמות נבחרי ציבור, מומחים ונציגי ארגונים הוזמנו להציג מידע ועמדות, אך לא השתתפו בגיבוש ההמלצות. הפעם, נבחרי ציבור ואנשים שנבחרו בהגרלה יושבים סביב אותו שולחן, דנים יחד ומגבשים הצעות.
בתחילת 2027 יוצגו ההצעות למועמדים ולמועמדות לנשיאות. התהליך אינו יוזמה של מקרון או של הממשלה, אלא חלק מפרויקט המחקר DemoCIS, שבו שותפים שמונה מוסדות אקדמיים.
הסכמה משותפת לקראת 2027
ב־19 בספטמבר תיפתח בפריז אספת האזרחים Un commun accord, ״הסכמה משותפת״. באספה ישתתפו 150 אנשים שנבחרו כך שישקפו ככל האפשר את החברה הצרפתית מבחינת גיל, מגדר, השכלה, עיסוק, אזור מגורים והחלוקה בין ערים לאזורים כפריים.
לשם הרכבת הקבוצה נעשו במהלך יולי ואוגוסט פניות לכ־200 אלף מספרי טלפון שנבחרו באקראי. המשתתפים ייפגשו במשך שישה סופי שבוע, מספטמבר 2026 ועד פברואר 2027. תחילה ילמדו ויקשיבו למומחים, לאחר מכן ידונו ביניהם ולבסוף יבחרו אילו הצעות להביא ללב השיח הציבורי לקראת הבחירות.
אחד הכוחות המניעים מאחורי התהליך הוא המהנדס ומומחה האקלים ז׳אן מארק ז׳נקוביצ׳י, שמקפיד דווקא לצמצם את מקומו האישי. המסר שלו פשוט: הכוכבים האמיתיים הם חברי האספה.
המדע יכול לספק ידע ועובדות, אך כאשר צריך לבחור בין מטרות, ערכים ואינטרסים מתחרים, עובדות לבדן אינן מספיקות. לשם כך נדרשים שיקול דעת ציבורי ושיחה בין אנשים המביאים איתם נקודות מבט שונות.
ועכשיו גם כספי המדינה
האספה השלישית תכנס 150 אזרחיות ואזרחים שנבחרו בסורטיציה כדי לדון בחוב הציבורי, בהוצאות, בהכנסות ובגירעון של צרפת. במשך שלושה עד ארבעה חודשים הם יבחנו כיצד אפשר לשפר את מצבה הכספי של המדינה, להפחית את הגירעון ולזהות כיווני פעולה אפשריים. לתהליך הוקצו כשלושה מיליון אירו.
את האספה מובילה המועצה הכלכלית, החברתית והסביבתית של צרפת, CESE. זו הפעם הראשונה שבה המועצה משתמשת בסמכותה כדי ליזום אספת אזרחים בעצמה, ללא הוראה מהנשיא או מהממשלה.
נשיאת המועצה, קלייר תורי, מבקשת להזכיר שכספי ציבור אינם רק עניין טכני השמור לכלכלנים ולפקידים. מאחורי כל החלטה תקציבית עומדות בחירות הנוגעות לסדרי עדיפויות, לערכים ולחיי היום יום של כולנו. לדבריה, אם הציבור אינו יכול להבין את הדיון על כספי המדינה, מדובר בבעיה דמוקרטית עמוקה.
לא רק יוזמה שמגיעה מלמעלה
מקרון תרם להכנסת אספות האזרחים ללב השיח הציבורי בצרפת, אך שלושת התהליכים החדשים מספרים סיפור רחב יותר. את האספה בליל מובילים חוקרים במסגרת תוכנית אקדמית. ״הסכמה משותפת״ צמחה מחוץ למוסדות המדינה וממומנת גם באמצעות תרומות מהציבור. האספה בנושא כספי המדינה נערכת ביוזמת ה־CESE, מוסד ציבורי המבקש לחזק את תפקידו כגשר בין הציבור, החברה האזרחית ומוסדות השלטון.
לאספות האלה אין סמכות לחוקק או לחייב את הממשלה ליישם את המלצותיהן. הניסיון הצרפתי גם מלמד שלא כל המלצה הופכת למדיניות, ושגם החלטות שהתקבלו בעקבות אספה עשויות להשתנות בהמשך.
ובכל זאת, שלוש האספות עשויות להכניס למערכת הבחירות קול אחר, שאינו שייך למפלגה, למועמד או לסקר דעת קהל.
לפני שהצרפתים יבחרו בקלפי, מאות אנשים מן השורה יקבלו זמן ללמוד, להקשיב, להתווכח, לחשב ולהציע דרך קדימה. אולי זה החידוש החשוב ביותר: לא לפנות לציבור רק ביום הבחירות, אלא לתת לו מקום אמיתי גם בשיחה שמעצבת אותן
